הכביסה המלוכלכת במעבה האמזונס

עזבנו את קיטו בירת אקוודור ולאחר נסיעה במורדות הרי האנדים הגענו ללודג' המקסים שבמעבה הג'ונגל שבאמזונס לשהות בת ארבע לילות.

המקום מקסים.  גן עדן עלי אדמות. צמחיה עבותה, פרחים רבים, ציפור גן עדן בכל פינה, אגם קטן עם קרפדות וצבים, בריכת שחיה בין העצים, חדר אוכל פתוח לגן, בקתות קש נעימות  והעיקר: הכל נגיש ומותאם לחלוטין לכסאות גלגלים.

 

המקום מנוהל ע"י משפחה אותה זכיתי להכיר מטיולים קודמים. המנהלת, הרוח החיה במקום, היא אישה מבוגרת אך בעלת אנרגיה הרוצה מאוד שאורחיה יעזבו בשביעות רצון.

 

היות והפעילות באמזונס כוללת בין השאר גם רפטינג בנהר, ירידה בעגלות נכים מיוחדות לג'ונגל וכדומה, היה צורך להשאיר את הדרכונים ושאר חפצי ערך במקום בטוח. בבקתות אין כספות ולכן העברנו את הדרכונים ושאר החפצים לידי אותה אשה מקסימה שהעבירה אותם לשמירה בכספת בביתה המוגן מפני גנבים.

 

בערב האחרון, ביקשתי ממנה להביא את הדרכונים מביתה לארוחת הערב כך שכשנעזוב בבוקר לא נתעכב.  בעיצומה של ארוחת הערב היא הגיעה בפנים נפולות ובידיים ריקות. היא לקחה אותי הצידה ואמרה לי שהיא לא מוצאת את הדרכונים וכל מה שנתנו לה. היא הסבירה שבדקה בכספת בביתה והם לא שם. גם בדקה במקומות אחרים בביתה והאבידה לא נמצאת. "אבל", היא הוסיפה, "אני גם לא זוכרת שלקחתי איתי את הדרכונים כשנתתם לי אותם. יתכן ומישהו גנב אותם עוד פה בשטח הלודג'".

הודעתי לכולם את המצב הכלל לא נעים. יש צורך לבטל כרטיסי אשראי , להוציא דרכונים חדשים, להתקשר לשגרירות ישראל בקיטו ובעיקר, להתגבר על ההרגשה הקשה.

אותה אשה נפלאה, שחומת העור, הפכה ללבנה מחיוורון. היא הזעיקה את המשטרה ובשיתוף עם בעלה החלו לחקור את העובדים שמא מישהו מהם הוא הגנב.

ההרגשה היתה מאוד מאוד לא נוחה.

הייתי צריך לחקור בעדינות גם את הנהגים שלנו שהיו זרים במקום ורבצה עליהם עננת הגניבה.

החברים החלו לנבור בכל פחי האשפה שבאזור הלודג' בחיפוש אחר רמז כלשהו. לפעמים הגנב מנסה להיפטר ממה שאינו יעיל מבחינתו. לא העלנו דבר בחכתנו.

מה עושים ? זו שעת לילה והשגרירות סגורה. מחר זה יום ראשון והשגרירות סגורה. מחרתיים יש לנו טיסה לגלאפגוס ואנחנו חייבים דרכונים ....

 

משום מה, היתה לי תחושה בלב שכדאי לבדוק בבית שלה פעם נוספת.

ניגשתי לבעלה וביקשתי ממנו לחזור לבית יחד איתה אבל שהוא לא יסמוך עליה אלא שהוא, שיותר רגוע ופחות היסטרי ממנה , הוא זה שיבדוק.

 

לאחר כחצי שעה מורטת עצבים הם חזרו בריצה ואיתם האבידה.

התברר שאותו יום שנתנו לה את הדרכונים היא גם לקחה איתה לבית את הכביסה המלוכלכת של הלודג'. ערמת הכביסה עדיין היתה בבית ובעלה החליט לנבור בה.

האבידה היתה שם !

 

השמחה, מהולה בבכי שלה, היתה רבה וכגודל אנחת הרווחה שלנו כך גם גודל ההתנצלות שלהם כלפינו האורחים ובעיקר כלפי העובדים המסורים שלהם על שחשדום.

 

סוף טוב הכל טוב .  זכיתי בנשיקה מצלצלת....